דף עזר למפגש על הגדרת העצמי

אני ואיך אני – סדנת כתיבה מפגש שני

עמיר בניון / הכל עד לכאן

מנגינות מדומות, משטות, מזייפות 
מטשטשות לי את שביל הזהב 
מתנגנות בי, משקרות לי, מציקות. 
רציתי להבין קצת, להרגיש איזה ערך 
וסמכתי עלייך שאת תגלי לי את הדרך. 
ונשמתי אוויר מזוהם והלכתי בערך 
התהלכתי שולל עד לכאן. 

אני רואה, אני מרגיש 
אני רוצה, אני אדיש 
אני חכם, אני יכול 
אני גיבור כל כך גדול 
הכל אני, אני הכל 
אני חזק, אני בתוך בועה 
סתם מנופח בלי שום ערך 
וידעתי בסופו של דבר, היא תתפוצץ לי בדרך 
התביישתי, כמו מצורע הרגשתי בערך 
ואולי זה הכל עד לכאן 
והלוואי שזה הכל עד לכאן 

אנשים ישנים, משתגעים, מתנשאים 
רוקדים ונשרפים לאורו של ירח, 
להשתגע, להתבדח, 
סתם כי מישהו רצה כל כך 
להרגיש כמו איזה מלך 
וסמך רק עלייך, שאת תגלי לו את הדרך 
ואמרת לו שהוא מיוחד 
הוא אוהב שאת משקרת 
הזיות, הזיות עד לכאן. 

אני רואה, אני מרגיש...

                                 

עדי קיסר / אני המזרחית

אֲנִי הַמִּזְרָחִית

שֶׁאַתֶּם לֹא מַכִּירִים

אֲנִי הַמִּזְרָחִית

שֶׁאַתֶּם לֹא מַזְכִּירִים

שֶׁיּוֹדַעַת לְדַקְלֵם

אֶת כָּל הַשִּׁירִים

שֶׁל זֹהַר אַרְגּוֹב

וְקוֹרֵאת אַלְבֶּר קָאמִי

וְבּוּלְגָּקוֹב

מְעַרְבֶּבֶת הַכֹּל לְאַט לְאַט

עַל אֵשׁ קְטַנָּה

חָלָב וּבָשָׂר

שָׁחֹר וְלָבָן

הָאֵדִים מַרְעִילִים

אֶת הַשָּׁמַיִם כָּחֹל לָבָן

שֶׁלָּכֶם.

מָה תַּעֲשׂוּ לִי?

אֲנִי נוֹשֶׁמֶת בְּעִבְרִית

קוֹנָה בְּאַנְגְּלִית

אוֹהֶבֶת בַּעֲרָבִית

כַּפָּרָה עַל הַסּוּרַכּ

מִתְבַּכְיֶנֶת בְּמִזְרָחִית

The revolution will not be televised

The revolution will not be televised

כִּי בַּטֶלֶוִיזְיָה יֵשׁ רַק פִּרְסוֹמוֹת

שֶׁל כָּל מִינֵי בְּלוֹנְדִּינִיּוֹת

אוּלַי בִּגְלַל זֶה קָרְאוּ לִי בַּבֵּית סֵפֶר

כּוּשִׁית בַּהַפְסָקוֹת

אֲנִי בָּאֶמְצַע

לֹא לְכָאן וְלֹא לְכָאן

אִם הָיִיתִי צְרִיכָה לִבְחֹר

הָיִיתִי בּוֹחֶרֶת

אַפְרוֹ תֵּימָן.

מָה תַּעֲשׂוּ לִי?

אַל תַּגִּיד לִי אֵיךְ לִהְיוֹת מִזְרָחִית

גַּם אִם קָרָאתָ אֶדוּאַרְד סַעִיד

כִּי אֲנִי הַמִּזְרָחִית

שֶׁלֹּא מְפַחֶדֶת מִמְּךָ

לֹא בְּוַעֲדוֹת קַבָּלָה

לֹא בְּרַאֲיוֹנוֹת עֲבוֹדָה

וְלֹא בִּשְׂדוֹת תְּעוּפָה

לַמְרוֹת שֶׁאַתָּה שׁוֹאֵל אוֹתִי

לֹא מְעַט שְׁאֵלוֹת

בְּעֵינַיִם מַאֲשִׁימוֹת

מְחַפְּשׂוֹת בִּי שְׁאֵרִיּוֹת עֲרָבִיּוֹת

לְכַמָּה זְמַן הִגַּעְתְּ

וְכַמָּה כֶּסֶף יֵשׁ לָךְ

לֹא בָּאת לְכָאן לַעֲבֹד נָכוֹן?

לֹא בָּאת לְכָאן לַעֲבֹד נָכוֹן?

מָה תַּעֲשֶׂה לִי?

וְהִנֵּה אֲנִי עוֹמֶדֶת בַּמֶּרְכָּז הַשָּׂבֵעַ

רָחוֹק מֵהַפֶּרִיפֶרְיָה הָרְעֵבָה

וְלָמַדְתִּי לְדַבֵּר אָקָדֵמִית

לִנְסֹעַ בְּקַו 25

וְלִמְדֹּד אֶת הַמֶּרְחָק

בֵּין הַשֵּׂכֶל לַלֵּב

רַק כְּדֵי לְהָבִין

אֶת הַדֶּרֶךְ לַבַּיִת שֶׁלִּי

אֵיפֹה שֶׁאִמָּא וְאַבָּא

אַף פַּעַם לֹא דָּחֲפוּ לִי

סֵפֶר לַיָּד

אֲבָל כָּרְכוּ אֶת הַנְּשָׁמָה

שֶׁלָּהֶם בְּשֶׁלִּי

בְּהוֹצָאָה עַצְמִית

בְּכָל פַּעַם

שֶׁלָּקְחוּ אוֹתִי

לַסִּפְרִיָּה הָעִירוֹנִית

בְּכָל פַּעַם שֶׁבִּקְּשׁוּ

אַל תִּקְרְאִי בַּחֹשֶׁךְ

יֵהָרְסוּ לָךְ הָעֵינַיִם

אָז יָצָאתִי לָאוֹר.

מָה תַּעֲשׂוּ לִי?

וְאַתֶּם גּוֹעֲרִים

אִם תַּפְסִיקִי לְדַבֵּר עַל זֶה

זֶה כְּבָר לֹא יִהְיֶה קַיָּם

אִם תַּפְסִיקִי לְדַבֵּר עַל זֶה

זֶה כְּבָר לֹא יִהְיֶה קַיָּם

כִּי הַיּוֹם כֻּלָּם מִתְחַתְּנִים עִם כֻּלָּם

שִׂימוּ מוּזִיקָה מִזְרָחִית בַּחֲתֻנָּה

מִזְרָחִית עוֹשָׂה שָׂמֵחַ

וּבְתוֹךְ הָרֹאשׁ שֶׁלִּי

אֲהוּבָה עוֹזֵרִי

נוֹתֶנֶת לִי שׁוּב אֶת קוֹלָהּ

נוֹתֶנֶת לִי שׁוּב אֶת הַקּוֹל

נוֹתֶנֶת לִי שׁוּב אֶת הַכֹּל

וּבְתוֹךְ הָרֹאשׁ שֶׁלִּי

צִלְצוּלֵי פַּעֲמוֹנִים

"אִמִּי אִמִּי פִּתְחִי הַדֶּלֶת

כֹּל גּוּפִי רוֹעֵד מִקֹּר

אִמִּי אִמִּי פִּתְחִי הַדֶּלֶת

עַל כְּתֵפִי מַשָּׂא כָּבֵד".

סיליבוס סדנאות כתיבה – נוסתה בתיכון המר לכיתות י – מתאימה לקבוצות עם קשיי קשב וריכוז

מפגש ראשון – זרם התודעה ומטאפורה בחבורה

פתיחה חובה לכל סדנת כתיבה:

אתם רואים מה יש כאן במרכז החדר?

-          תלמידים על פי רוב משיבים בהתחכמות: שולחן, כלום, עיגול של כסאות...

-          יש כאן מוגנות.

-          מה זה מוגנות?

המסגרת שבה אנחנו כותבים היא מקודשת לנו. זו חבורה סודית שחולקת בחומרים אישיים. אנחנו ניגשים אחד לשני רק עם סקרנות ואמפטיה ורצון כנה להקשיב. לא לבקר אלא לחזק ולדייק.

תרגיל ראשון – כתיבה אוטומטית           

כתיבה אוטומטית – כשמה כן היא. כתיבה בזרימה וללא מעצורים או הפסקות. אין חזרות לתיקון שגיאות כתיב או ניסוח מחודד. כותבים ללא הפסקה במשך 4-5 דקות רצופות שנמדדות בטיימר שרץ לאחור. ההנחייה היא שלא להפסיק לכתוב בשום פנים ואופן, ואם אין מה לכתוב פשוט כותבים 'אין לי מה לכתוב, מתי זה יגמר?' ושוב ושוב והעיקר לעקוב אחרי זרם המחשבה. בשלב כלשהו ישנה האטה של מרוצת המחשבה. האטה זו נגרמת כתוצאה מהכתיבה והשעבוד של שצף קצף הזרם לאיטיות של הכתיבה. ההתבוננות מעמיקה ולאט לאט יש צלילה לשאלות עמוקות שמקננות בעומק הנפש.

בוחרים שתיים או שלוש מילים שיוצרות מתיחה של חץ בקשת לקראת כתיבה בנושא שבו רוצים להתמקד. למשל, בסדרה הקודמת השתמשנו ב – 'בראשית הייתי' והכתיבה של התלמידים זרמה לכיוון של הזכרות בתהליכים שהם עברו בשלבי הצמיחה השונים. בסדנא הזו השתמשנו בפתיחה 'היום אני סוף סוף חופשי' והכתיבה נעה לקראת בקשה לחופש או בחינה מחודשת של טיבו של החופש. כל האפשרויות טובות ומוצלחות כשהן נוגעות בפצעי הנפש של הכותב ומתוך כך גם של הקורא. הפתיח שנבחר על ידי המנחה צריך להתאים למהלך החינוכי והרעיוני שמנסים לקדם במהלך סדנאות הכתיבה היוצרת.

אחרי הכתיבה יש סבב שבו קוראים כל אחד את מה שהוא כתב והמנחה מחלץ מתוך הכתוב משפטים יפים וצירופים פואטיים יהלומיים שנמצאו סתם כך בזרם התודעה.

תרגיל שני - מטאפורה בזוגות

זה תרגיל בסיסי במטאפורה. על המטאפורה יש מחקר וכתיבה מרובים וכאן נסתפק בהגדרה שמטאפורה היא התכה של שני מוטיביים ושני מחשבות זו בזו.

כל אחד מקבל משימה – לרשום שלוש דברים שהוא אוהב בלי נימוק ושלוש דברים שהוא אוהב עם נימוק. את הפריטים יש לרשום ברשימה.

לאחר מכן בסבב – אם יושבים בעיגול, או בשני טורים – אם יושבים בכיתה רגילה – כל אחד קורא את הנושאים שהוא לא נימק ונעזר בנימוק של חבר שכתב נימוק שמוצא מהקשרו.

למשל – חבר אחד כתב 'אני אוהב 'סיגריה' בלי נימוק. השני כתב 'אני אוהב את אמא שלי כי היא מסדרת לי את החדר'. ההתכה היא מעניינת ומשונה ובכל אופן יש בה משמעות. דוגמא מהסדנא האחרונה 'אני אוהב כדורגל כי זה מרגיע אותי ועוזר לי לחשוב על החיים'. מי שכתב 'אני אוהב כדורגל' אמר – היי! זה דווקא ממלא אותי בכעס ואנרגיות ולא מרגיע אותי. כששאלתי אותו: אבל עדיין, יש לזה מובן? הוא אמר – בוודאי, זה מיוחד ולא חשבתי על זה ככה.

*ללמוד מטעויות – בסדנא האחרונה שהעברתי – אחד המשתתפים צעק את הבחירות שלו בקול 'אני אוהב כדורגל, אני אוהב שוקולד'. הצעקות הללו סתמו את החשיבה לשאר המשתתפים והרסו בכך את התרגיל. משתתפים נוספים רשמו את אותם הדברים וככה לא נפער פער גדול מספיק בין הנושאים לדימויים.

מפגש שני - אני ואיך אני

התרגיל הבא מתאים במיוחד לכיתה תוססת שמתקשה להקשיב במשך זמן ממושך. הוא צפייה בוידאו קליפ, שבנוי היטב כך שהוא מושך את לב הצופה. לאחר מכן, נשאל את המשתתפים:

– מה אתם יכולים לדעת על האדם הזה?

כמובן שעלולה להיווצר התנגדות והתחמקות מן השאלה, בטענה שאיננו יכולים לדעת עליו כלום. ובכל אופן, נרד לפרטים, הלבוש שלו, אופן הדיבור וההתנהגות, המימיקה ושפת הגוף, סגנון הלבוש והמקום בו הקליפ מצולם. כיצד הוא רוצה להציג את עצמו? הוא רוצה לספר לנו מי הוא. מה הוא כן ומה הוא לא?

נפתח את הדיון עם התלמידים סביב שאלות של הגדרה עצמית. מה בין מי שאני למי שאני חושב שאני. מה בין איך שחושבים עלי למה שאני רוצה שיחשבו עלי. איך אני עושה את זה? מה אני לא עושה?

בכך נפתח הן שער רחב שאפשר בו גם להיכנס לנפש, להכיר את נופיה הרחוקים מבפנים, וגם להוציא ממנו יצירה משמעותית.

קליפים לדוגמא:

עמיר בניון - 'הכל עד לכאן'

https://www.youtube.com/watch?v=ooJAebvwhmE

עדי קיסר - 'אני המזרחית'

https://www.youtube.com/watch?v=9wgtQwas4nc

לאחר הצפייה והדיון זו הזדמנות להפנות את החברה לכתיבה – אני ואיך אני – כדאי לשמור את מה שנכתוב לפעם הבאה.

מפגש שלישי – טירוף חושים וערבוב מטאפורות – טעון שיפור

במפגש הזה נלמד על האפשרות לערבב חושים ולהגדיר מחדש דברים. לשם כך אנחנו זקוקים לבחור כמה מושגים כמו – 'אהבה', 'חלום', 'אימה', 'מחר' ולשאול – איזה טעם יש לזה? איזה ריח?

בהמשך נלמד שהשירה מאפשרת להגדיר מחדש – דף עזר בשיר של המשורר הערבי נוצרי.

מפגש רביעי – לב יוצא לעולם

מניחים את הכיתה ויוצאים אל הרחוב. הולכים במשך עשרים דקות. לא לקחת פנקס או כלי כתיבה, אין צורך.

כשהם חוזרים הם מקבלים דף שכתוב עליו את הדברים הבאים:

בדרך החוצה וודאי צדה את עיניכם התרחשות כלשהי, ולו גם הזניחה ביותר. תארו אותה בפסקה קצרה, שניים עד חמישה משפטים אורכה.

ולאחר מכן כתבו לה המשך בדיוני באותו היקף.

מפגש חמישי – עריכה לקראת סיכום

התלמידים יושבים בזוגות ועורכים מחדש את הטקסטים שהם כתבו כך שהם יהיו מספיק טובים. המנחים עוברים ועובדים באופן פרטני.